הקלות במס בשימוש במישרין על ידי מוסד ציבורי 

ביום 8 במרץ  2011 ניתן פס"ד בעניין אוניברסיטת בן גוריון (להלן: "העוררת") (ו"ע 7098-07-10).     עניינו של פסק הדין בפרשנות סעיף 9 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), תשל"ה- 1974 (להלן: "התקנות"), למונח שימוש במישרין של מקרקעין שנרכשו ע"י  המוסד.

בשנת 2009 רכשה  העוררת 4 דירות מגורים בבאר שבע. ברשימת העובדות המוסכמות שהוגשו ע"י הצדדים  לערר, הוסכם כי הדירות נועדו לצורך אירוח של מרצים, עמיתי מחקר ומשתלמים מחו"ל וכי לא תקנה זכויות בדירות אלה, לצד שלישי כלשהו. עוד הוסכם כי הדירות נועדו לשמש מקום לינה על בסיס מקום פנוי, לתקופות קצרות וקצובות.

(על פי העולה מהעובדות המוסכמות כפי שהינן מנותחות ע"י ועדת הערר מדובר באנשי חוץ, ולא באנשי סגל המרצים).

העוררת ביקשה לשלם מס רכישה בשיעור מופחת של 0.5%, בהתאם להוראות תקנה 9 לתקנות, הקובעות:

 "מוסד ציבורי" כמשמעותו בסעיף 61(ד) לחוק יהיה חייב במס רכישה בשיעור של 0.5% לגבי מכירת זכות במקרקעין אם שוכנע המנהל כי המקרקעין משמשים או ישמשו בעתיד את המוסד במישרין בלבד". (ההדגשה אינה במקור - א.א.ח)

לטענת המשיב, העוררת אינה זכאית למס רכישה מופחת בשיעור של 0.5% בהתאם לתקנות שכן לטענתו, הדירות הנרכשות לא ישמשו את העוררת במישרין, כנדרש בתקנות.

לטענת המשיב יש להחיל במקרה דנן את הלכת הטכניון (ע"א 527/69) (ופסיקות רבות נוספות שהובאו ע"י המשיב ונדחו כולן ע"י ועדת הערר), בו נדונה הסוגיה האם יכול הטכניון להנות מפטור ממס שבח בהתאם לסעיף 61(ב) לחוק (בו המבחן זהה לקריטריון בתקנה 9 לעייל: "שימוש במישרין") בעת מכירת דירה ששימשה כדירת שירות את אחד ממרציו. שם קבע ביהמ"ש העליון:

"המלה "במישרין" אינה מוגדרת בחוק. היא גם אינה בטוי משפטי טכני. על כן, על פי עקרונות פרשנות מקובלים, יש לייחס לה את המובן המקובל והרגיל בפי הבריות, ויש לבחון כל מקרה לגופו על פי מהותו ונסיבותיו."

וכן:

"לדעתי, לא יכול להיות כל ספק, כי הדירה לא שמשה את המוסד במישרין, גם אם היא משמשת את מטרותיו, במישרין או בעקיפין. העמדת דירת שירות על ידי המוסד לאחד מעובדיו אינה אלא מתן תוספת הנאה בעין לעובד, כחלק מתנאי העסקתו. דבר זה.... בא אפוא להבטיח או לסייע בהעסקתו של עובד, ורק במובן זה הוא משרת את המוסד." (ההדגשה אינה במקור - א.א.ח)

ועדת הערר מבדילה את פרטי המקרה הנדון מהלכת הטכניון, מקבלת את עמדת המערערת וקובעת:

"אין עניין הטכניון יכול להיות הלכה או אסמכתא שניתן ליישמה כלפי העוררת במקרה דנן, לאור העובדות המוסכמות. האורחים, המרצים מחו"ל, אינם עובדים של העוררת והדירות שניתנו להם למגורים קצובים וקצרים, לא ניתנו להם כעובדים של העוררת, ולכן לא ניתנו כ"תוספת הנאה בעין לעובד כלק מתנאי העסקתו" כאמור וכמצוין בעניין טכניון" (ההדגשה אינה במקור - א.א.ח).

פסק הדין מאבחן את הלכת טכניון, וקובע כי לא תחול במקרה דנן. מתוך הפסק ניתן ללמוד כי שני תנאים מצטברים צריכים לחול על מנת להחיל את הקלת מס הרכישה ופטור מס השבח למוסד ציבורי בגין מקרקעין ששימשו למטרות כגון דנן:

§   אין מדובר בהעמדת המקרקעין לרשות עובדי המוסד.

§   מדובר בהעמדת המקרקעין לאותו גורם לתקופות קצרות.

בין השורות עולה כי גם מנהל מסמ"ק מסכים כי מבני מעונות הסטודנטים, מקיימים את דרישת ה"שימוש במישרין", ועליהם יחול מס רכישה מופחת ברכישתם, ופטור ממס שבח במכירתם.